לפורשי כוחות הביטחון ישנו הסדר פרישה ייחודי המעוגן בהוראות מס ייחודיות לאוכלוסייה הזאת ,השונות והמטיבות איתם באופן חריג.
האוכלוסייה הזאת מאופיינת, ככלל , בגיל פרישה הצעיר מגיל פרישה על פי חוק .חלקם (המבוגרים יותר) נהנים מפנסיה תקציבית (עד שנת 2003) והצעירים יותר, מבוטחים בפנסיה צוברת. תנאי הפרישה מעוגנים בחוק שירות המדינה(גמלאות) ובחוק שירות הקבע בצה"ל וכן בהסכמים ייחודיים. בחוק פורשי כוחות הביטחון (המבוטחים בפנסיה צוברת או תקציבית) מקבלים היום שתי הטבות ייחודיות :
1. קבלת מענק פרישה בגובה חצי משכורת ל 8,510משך 24 שנים(קוד תשלום 22) .מענק זה הוא חריג בהיבטי המיסוי ,כיוון שהוא מהווה מענק פרישה וחלים עליו כול הפטורים ( 13,310 ש"ח לשנה ,נכון לשנת 2023) ,אולם הוא לא נלקח בחשבון כחלק מנוסחת הקיזוז בהתאם לסעיף 9א.אם היה מדובר בפורש אחר שאיננו נמנה על כוחות הביטחון ,הרי קבלת הפיצויים בפטור ,משמעותה הייתה פגיעה בפטור לפרישה ,לעומת זאת ,פורש מכוחות הביטחון מקבל הטבה שהיא למעשה כפולה.
2. היוון חלק מקצבת הפרישה – הפורש יכול להוון חלק מקצבת הפרישה (עד 25% מהקצבה ,היום לתקופה שבין 6-14 שנים ובעבר היה ניתן אף לכול החיים) וזאת תוך שנתיים מיום הפרישה. ניתן לקבל פטור ממס עד תקרה תלוית גיל מהקצבה המזכה (שעומדת נכון לשנת 2023 על 9,210 ש"ח).פורש זכאי שנולד עד סוף 1964 (ושוטר עד סוף 1956) זכאי להוון בפטור עד 35% מהקצבה המזכה .פורש זכאי שנולד עד סוף 1966 (ושוטר עד שנת 1958) זכאי לפטור של עד 30% מהקצבה המזכה(לאותו פטור זכאי גם לקבל פורש זכאי שהיה לוחם, או פורש שהיה לוחם שפרש מסיבה בריאותית) ,פורש זכאי שנולד עד סוף 1967 (ושוטר עד שנת 1962) ,זכאי לפטור של 25% מהקצבה המזכה .פורש זכאי שנולד עד שנת 1974(ושוטר עד שנת 1966) ,זכאי לפטור של 14% מהקצבה המזכה. למרות תקרת הפטור ,בתכנון מס, כל פורש יכול לקבל החלטה להוון ,אף יותר מגובה הפטור .הקצבה חייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות ואילו הסכום המהוון מצטרף להכנסה השנתית ובהנחה( סבירה מאוד) כי ההכנסה כולה ,בחודש זה עולה על התקרה לתשלום ביטוח לאומי (נכון לשנת 2020 התקרה עומדת על 44,020 ₪),הרי סכום ההיוון פטור מתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות ,כלומר חסכון של 12 אחוז ,ואת החיסכון הזה יש להשוות לעלות ההיוון שהיא הלוואה לכל דבר וענין (פטירה מוחקת את ההלוואה) , לפי מקדם שמושפע מגיל הפורש בעת ההיוון ,תקופת ההיוון, ריבית ומין הפורש. במקרים מסוימים מדובר בנטו (היינו עלות ההיוון אל מול החיסכון בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות) בהלוואה בתנאים טובים יחסית לשוק, בהנחה כמובן שהיא תשמש אותנו לצרכים ראויים.
חשוב לציין כי מענקי פרישה נוספים שמקבל הפורש בפרישה (כגון פדיון ימי מחלה ופדיון חופשת הסתגלות) יילקחו בחשבון כחלק מנוסחת הפרישה בהתאם לסעיף 9(א) –קוד תשלום 20.
בנוסף ,על פי עמדת רשות המיסים, תקופת שירות החובה איננה נכללת לתקופת עבודה לצורך חישוב הפטור ממס. על המענקים הללו ,ניתן לבקש עליהם פריסה קדימה או אחורה ,הכול בהתאם למאפייני ההשתכרות העתידיים של הפורש ולפי כללי הפריסה .כמו כן על המענקים החייבים ניתן לבצע רצף קצבה.
דוגמא לאופציות העומדות בפני הפורש בבואו לקבל החלטה על ייעוץ פרישה והמתווה המיסויי הנכון :
אופציה א – הפורש למעשה ממקסם את הטבות המס הניתנות לו בעת הפרישה(עד תקרת הפטור) ע"ח הטבות הפרישה מהקצבה בגיל הפרישה בהתאם לנוסחת השילוב .יש לשים לב, כמובן, שפדיון ימי המחלה וחופשת ההסתגלות הינם חלק מנוסחת השילוב, בניגוד למענק הפרישה .
אופציה ב – הפורש משלם מס על הסכומים החד פעמים שהינם חלק מנוסחת השילוב (כגון ימי מחלה וחופשת הסתגלות) ומקבל פטור על מענק הפיצויים בלבד, אולם הפורש ייהנה ממלוא הטבות המס ע"פ נוסחת השילוב בגיל הפרישה.
יש לשים לב ,כי בדוגמא זו ,באם נבחר באופציה א, נחסוך אומנם 45,822 ₪ במס , אולם בעתיד בגיל הפרישה בהתאם לנוסחת השילוב ,סכום של 130,920 ₪ (החלק מפדיון ימי המחלה ופדיון ימי הסתגלות עד גובה המענק הפטור) בתוספת " קנס" של 35% ,היינו 176,742 ש"ח ₪ יופחתו מסכום ההון הפטור ועל סכום של כ-982 ₪ ₪ כל חודש נשלם מס יותר מאשר באופציה ב.
מה עדיף ? לכל פורש יש העדפות אישיות ונתונים כלכליים ומיסויים שונים ולכן יש לקבל החלטה מושכלת בהתייעצות עם איש מקצוע, רצוי מתכנן פרישה בעל ראיה הוליסטית .
בחינת האלטרנטיבות תחת הנחות שונות לפי הדוגמא שניתנה
1. הנחה ראשונה-לפורש המס השולי בגיל הפרישה עומד על 14 אחוז – באופציה א הפורש חוסך 45,822 ₪ ובתוספת "הקנס" בשיעור 35 אחוז יפסיד מתוך הסל בקצבה בגיל פרישה 176,742 ש"ח ₪ וכל זה לחלק ל-180 בהתאם לנוסחת השילוב, היינו 982 ₪ והיות ששיעור המס השולי שלו עומד על 14 אחוז הרי יפגע כל חודש ב-137 ₪ ,כלומר נומינלית נקודת האיזון היא לאחר 334 חודשים( גיל 95 בערך לגבר) ,על פניו ,יש עדיפות ברורה לאופציה א.
2. הנחה שניה-לפורש המס השולי שלו בגיל הפרישה עומד על 35 אחוז. במקרה כזה ההפסד מתוך סכום ההון הפטור ובסך 982 ₪ לחודש יחייב אותו בתשלום מס של 344 ₪.במקרה כזה ,נומינלית נקודת האיזון היא לאחר 133 חודשים(גיל 78 לגבר) ויש עדיפות מסוימת , והכל תוך שקלול של פרמטרים נוספים ,לאופציה ב.
כפי שניתן לראות ,ישנם שקולים ומספר אפשרויות שיש לשקול אותם בכובד ראש ,תוך התייעצות במתכנן פרישה ,רצוי מתכנן פיננסי CFP.
(נכתב ע"י יוסי טחן רו"ח ומתכנן פיננסי CFP)