מה זה השקעות אלטרנטיביות?
השקעה אלטרנטיבית מאגדת בתוכה סוגים רבים של השקעות שהמכנה המשותף שלהם זה הקורלציה הנמוכה בינה לבין ההשקעות בשוק ההון. בתכנונים פיננסים רבים, ההשקעות האלטרנטיביות הם חלק מתיק הנכסים ומהתוכנית הפיננסית. על פי תאוריית התיק היעיל ,הפיזור בין נכסים שהקורלציה ביניהם נמוכה על אותה תשואה חזויה ובמקרים רבים אף תשואה גבוהה יותר ,מייעלת את תיק הנכסים. המשקיע באותן השקעות מקבל פיצוי על העדר הסחירות או על מגבלת הסחירות בתשואה גבוהה יותר ,שאיננה תנודתית ,ולכן תיק שכולל בתוכו השקעות אלטרנטיביות ,מאופיין במדד שארפ גבוה יותר (עודף התשואה ליחידת סיכון).חלק משמעותי מהתכנון הפיננסי מתמקד בהשקעות ,בדגש על השקעות המותאמות באופן ייחודי למטרות וליעדי החיים. ההשקעות האלטרנטיביות יש להם יתרונות משמעותיים על ההשקעות המסורתיות (יש שיגידו כי הם מחליפי השקעות באגרות חוב) .יש להכניסם לתיק ההשקעות בזהירות ובשים לב לסיכונים שבאותם השקעות.
מה התועלת בהכנסת השקעות אלטרנטיביות בתיק הנכסים?
עולם ההשקעות, פתיחתו לכלל המשקיעים ולא רק ללקוחות כשירים( לקוחות המורשים להשקיע בהשקעות פיננסיות לאחר שהוכיחו כי עמדו ברף הנקבע מבחינת הנכסים שצברו וההכנסות שלהם) ,הירידה החדה ברביות בעולם הפיננסי וההיעדר אופציות סבירות בעולם האג"ח המסורתי ,כל אלה חיזקו את השוק האלטרנטיבי. יש לציין כי תיק נכסים מסורתי הכולל מניות ואג"ח ,המרכיב האגחי "הסולידי" ,כולל נכסים שבמקרים רבים התשואה הצפויה הינה שלילית, ולכן היא לא מהווה אלטרנטיבה ראויה ומשלימה להשקעה בשוק המניות.
השקעה אלטרנטיבית ,מעצם היותה בעלת קורלציה נמוכה לשוק ההון (מניות ואגרות חוב) מפזרת את הסיכונים בתיק ההשקעות .שוק ההון ,בדגש על מניות, הינו בעל תנודתיות גבוהה ,בטח כאשר מדובר בתקופה אשר נחשבת על ידי רבים כמנופחת ובעלת סיכון גבוה. אלוקצית הנכסים המסורתית בין מניות כמרכיב צמיחה לתיק, אך בעל סיכון גבוה לאגרות חוב עם תשואה נמוכה יותר אבל עם תנודתיות נמוכה ,משתנה ,כאשר התחליף האגחי הינו השקעות מורכבות הרבה יותר שהם לא סחירים בשוק ההון.
ההשקעות האלטרנטיביות המקובלות
הלוואות חברתיות – ההלוואות החברתיות הם למעשה פלטפורמה אינטרנטית שמחליפה את הצורך בבנק המסורתי אשר נותן לחוסך ריבית מסוימת ונותן הלוואות בריבית גבוהה יותר. הרעיון החברתי/פיננסי של הכלי הוא לתת אשראי על גבי פלטפורמה אינטרנטית ללוים שונים ופיזור הסיכון על ידי מתן הלוואות רבות ללווים רבים. היתרון בהשקעה הינו קבלת ריבית אטרקטיבית ,ביחס לריבית אותה אפשר לקבל בבנק ופיזור סיכונים. יש לזכור כי למשקיע יש שני סיכונים ,הסיכון האחד הוא ,הסיכון של הפלטפורמה עצמה והסיכון השני הינו סיכון הלווה .בארץ קיימים מספר פלטפורמות כאלה ,בלנדר, טריא,BTB ועוד. הנזילות בהלוואות חברתיות איננה מידית ויכולה לקחת מספר ימים ואף מספר חודשים בתקופות משבר ,החיתום נעשה על ידי האנליסטים של הגופים המנהלים ,הפיזור בין ההלוואות הוא רב ,דמי הניהול סביב החצי אחוז או קצת יותר והריבית שניתן לקבל היא עד 5% ,שזאת ריבית גבוהה בעולם של ריביות אפסיות בבנקים. לציין כי הפלטפורמות הללו עברו את משבר פברואר/מרץ 2020 (משבר הקורונה שאופיין בירידות חדות בשווקים ובאי וודאות גבוהה) בצורה יפה, לא הייתה פגיעה בתשואות, אם כי הייתה פגיעה בנזילות.
השקעות במתכות-השקעה במתכות יקרות כגון כסף או זהב אינן מניבות תשואה שוטפת ,אולם הכנסתם לתיק הנכסים עשויה להוות הגנה ,אם כי נמוכה באופן יחסי, על תיק הנכסים מפני ירידות חדות בשווקי המניות וכהגנה מפני אינפלציה ואז יש נטייה למתכות הללו לעלות ובניגוד למגמת השוק הכללית.
שוק הקריפטו- כולל בתוכו מטבעות וירטואליים רבים, כאשר כמובן המוכר והנפוץ ביותר הוא הביטקווין. השוק מאופיין בתנודתיות רבה ,הסיכונים, כמו גם פוטנציאל הרווח משמעותיים מאוד ולכן מומלץ כי תיק הנכסים לא יהיה מושקע באחוזים גבוהים באותם מטבעות ,אם כי גם גופים מוסדיים מתחילים להבין כי נכון יהיה לשלב את המטבעות הווירטואליים הללו כחלק מתיק הנכסים.
השקעה בתשתית- לרוב מדובר לא בהשקעה ישירה, בעיקר דרך קרנות שונות וכולל בפוליסות פרט. מדובר בהשקעות בתשתיות שונות כגון תחנות רוח, כבישים ואנרגיה. באופן יחסי מדובר בהשקעה סולידית .
קרנות הון סיכון- כאן מדובר בהשקעה בעלת רמת סיכון גבוהה ,מה גם שהיא דורשת על פי רוב רף כניסה גבוהה ומיועדת בעיקר למשקיעים כשירים. בקרנות הללו אין תשואה שוטפת ,מדובר בהשקעות בסטרטאפים שבמקרים רבים נכשלים, אולם ביזור גדול יחסית משפר את הסיכויים לתשואת מאפיק זה.
השקעות בנדל"ן- ניתן לחלק את ההשקעה בנדל"ן להשקעת נדלן מקומית ולהשקעת נדל"ן בחו"ל. בארץ ,מחירי הנדל"ן גבוהים ,אולם ניתן ביתר קלות למנף את ההשקעה ובכך לעלות את התשואה .המשקיעים נדרשים לשלם מס רכישה ,אולם הכנסות עד כ-5,000 ₪ בחודש פטורים ממס. ניתן להשקיע גם במרכזים לוגיסטיים ,משרדים ובמבנים מסחריים אחרים, שם המיסוי גבוה יותר ,הסיכון ככלל גבוה יותר, אבל התשואה גבוהה יותר. השקעת נדלן בחו"ל לעומת זאת ,רף הכניסה נמוך יותר ,התשואה בדרך כלל גבוהה יותר והסיכון מטבע הדברים גבוה יותר וישנו עוד סיכון ,סיכון של שער החליפין. תאורטית ,ניתן להרוויח במטבע המקומי ואף לשלם מיסים במדינת היעד ,אבל שקלית להפסיד כסף. ההשקעה דורשת ניהול ,תשלום לרואה חשבון מקומי ,בנוסף לדווח לרשות המיסים. עלויות הללו עלולות להפחית משמעותית את התשואה המתקבלת בסופו של דבר.
השקעה בקרנות חוב- הרעיון הוא להשקיע לא באקווטי של הנכס ,אלא ניתנת הלוואה לבעלי הנכסים .ההשקעה צפויה כאמור להתקבל בעדיפות ראשונה אל מול מחזיקי הנכס. לעיתים הבנק הוא הלווה הראשון ויש לו עדיפות ולעיתים אין בנק ,ולכן המלווה הוא בעדיפות ראשונה לקבלת הקרן. בדרך כלל מדובר בתשואות גבוהות יחסית ,אבל ישנו סיכון של מימוש הנכס בהפסדים ,כך שהחוב לא יוחזר במלואו וישנו סיכון נוסף של המנפיק ,יש לבדוק היטב אם הגורם המנפיק טרם ההשקעה ואת מנגנון הגנת המשקיע. בהקשר זה יש לבדוק האם ועל ידי מי נעשתה בדיקת הנאותות של הקרן, הרקורד של מנהלי הקרן ,ועלויות העסקה.
אוניברסיטת ייל –דוגמא ומופת להשקעה
אוניברסיטת ייל הינה גוף השקעה מצטיין ,בראשותו של דוד סונסון ,מנהל ההשקעות של האוניברסיטה. ההשקעות של האוניברסיטה הניבו תשואה חיובית ברצף של עשרים שנה (כולל כמובן את משבר הפריים בשנת 2008 ומשבר הקורונה בשנת 2020).השינוי של דוד סונסון היה בהרכב תיק ההשקעות והכנסת השקעות אלטרנטיביות כתחליף להשקעות מסורתיות של אגרות חוב. האוניברסיטה משקיעה בנכסים ,נדל"ן ובהשקעות מוחשיות שמהוות גידור לאינפלציה ומאופיינות בסיכון נמוך יחסית ותשואה גבוהה יחסית לאורך זמן. התשואה הממוצעת של האוניברסיטה גבוהה מעשרה אחוז ומאופיינת בהשקעה נמוכה באגרות חוב (בעיקר אגרות חוב ממשלתיות) והשקעה גבוהה בהשקעות אלטרנטיביות. השקעה זאת הוכיחה את עצמה בתשואות הגבוהות משוק המניות ובסיכון נמוך יותר ולאורך זמן.
סיכונים בהשקעות אלטרנטיביות
בבסיס, יש לזכור כי כל השקעה אלטרנטיבית, מעצם טיבה ,כרוכה בה סיכון מסוים המשתנה מהשקעה להשקעה ויש לבחון היטב כל השקעה כזאת לפני שמשקיעים בה. חשוב לציין כי ישנם השקעות שאינם מפוקחות מבחינת הרגולציה ,למשל הצעה עד ל-35 אנשים אינה חיבת בתשקיף או בפיקוח. באתר הרשות לניירות ערך מוצגים הגופים המפוקחים על ידי הרשות. השקעה בגופים שאינם מפוקחים, מסוכנת יותר, ועלולה במקרים מסוימים לאובדן חלקי או מלא של קרן ההשקעה.
ישנם סימני אזהרה ,שצירוף של חלקם ,או רובם, אמורה להרחיק מהם כל משקיע סביר :
1. הבטחת תשואה ,ובטח אם מדובר בתשואה לא סבירה – אין דבר כזה תשואה מובטחת ,כאשר מדובר בהשקעות אלטרנטיביות. ניתן להציג את התשואות בתקופות קודמות, אבל ברגע שגוף מציג תשואות מובטחות ,ובטח לא סבירות ,המלצתי ,לא להתקרב!
2. שיתוף ושקיפות מלאה – כמשקיעים ,יש לכם זכות מלאה להכיר את כל פרטי ההשקעה וכל שאלה חיבת לקבל תשובה מקצועית ומהימנה ,ללא הסתרת פרטים. גם השקעת נדל"ן בחו"ל ,צריכה להיעשות בשקיפות מלאה. שקיפות כזאת ,עשויה לסייע לנו לבחון את סבירות העסקה ולהשוות אותה למחירי השוק.
3. נאמן לכספים –האם קיים נאמן לכספי ההשקעה .הכסף איננו אמור לעבור ישירות לחברת ההשקעות ,אלא לנאמן שאמור לפקח על ההשקעה ולהבטיח כי זכויות המשקיעים ממומשות. הנאמן גם אמור לפקח על ההשקעה ,להחזיר את ההשקעה למשקיעים ולשלם דמי ניהול למארגנים. רצוי מאוד כי הנאמן יהיה גוף רציני ומוכר.
4. הליווי המשפטי –כאשר מדובר בעורך דין מוכר ,הסיכוי לפעילות לא חוקית ,יורדת משמעותית, כיוון שאותו עורך דין ישמור על שמו הטוב. כמובן, ליווי של עורך דין כזה מקטין את סיכוני ההונאה אבל לא מבטל אותו.
5. הונאת פונזי – ישנם מקרים שהשקעה אלטרנטיבית "שמסתבכת" ,הופכת להיות השקעת פונזי( החזר ההשקעה/תשואה הינו מכספם של המשקיעים ולא כתוצאה של השקעות מוצלחות) ,וישנם השקעות שנולדו בחטא כהשקעת פונזי.
6. זהות מנהלי ההשקעה-רצוי שמנהלי ההשקעה יהיו בעלי וותק משמעותי עם רזומה ויכולת לבקר את השקעות העבר של החברה. זה אומנם לא מבטיח דבר ,אבל אסור להתפתות להשקעות עם מנהלי השקעות לא מוכרים ובטח ללא בטחונות.
7. בטחונות –אין להיכנס להשקעה ללא קיום בטחונות ,דוגמת שעבוד ראשון או רישום משפטי מחייב על ההשקעה.
8. מלחיצים אתכם לסגור עסקה –במקרה שמלחיצים אתכם לסגור עסקה בצורה מהירה ,ללא נאמן ,ליווי משפטי ובטוחות ,הכלל במקרה כזה לא להשקיע באותה השקעה ,מדובר בתמרור אדום.
(נכתב ע"י יוסי טחן רו"ח ומתכנן פיננסי CFP)